<h1>תשובות לרבינו האי גאון</h1>
<h2>דף כא:</h2>
שאלה זו נשאלה ממנו ז"ל. מהו להשכיר ישראל פונדקי ופורני ומרחצא לגוי בכל שנה ושנה כך וכך יש תקנה לשכירותן או לא. תשובה מהן יש תקנה ומהן אין תקנה פונדק מותר להשכירו ואין בכך כלום מה טעם כיון שהפונדק אינו עשוי אלא לדור בו אי נמי להכניס בו אורחין ובהמתן ואינו עשוי לעשות בו מלאכה שחייבין עליה חטאת כמו ששנינו בבהמה גסה [לעיל ט"ז ע"א] בן בתירא מתיר בסוס מפני שאין עושין בו מלאכה שחייבין עליה חטאת ומהו מלאכתו לרכוב עליו והלכה כבן בתירא אבל מרחץ אסור להשכירו שכך שנינו לא ישכיר אדם מרחצו לגוי מפני שנקראת על שמו וגוי עושה בו מלאכה בשבתות וימים טובים ופורני הרי הוא כמרחץ מפני שמסיקו ואופה בו בשבת. ונשאל מלפני רב נטרונאי גאון ז"ל. ישראל שקנה מרחץ או פורני והשכירם לגוים לשנה או לחדש והגוי עושה בהם בשבת ובחול שכרו מותר או לא כי מצאנו מקצת גאונים אוסרים מפני שנקראת על שמו ויש מי שמתיר ואומר אין שביתה לכלים וזה שאמר מפני שנקראת על שמו אינו אלא בישראל שבנה לעצמו מרחץ או פורני וישב הוא בעצמו בהם ופעמים שישכירה ושאר שמו עליה שהעוברים והשבים אומרים הלא זה מרחץ של פלוני אבל מי שלא ישב עליו ולא נקרא עליו שמו מעולם אלא מגוי קנאו ולגוי השכירו ולא נקרא עליו שם יהודי מעולם למה נאסר אותו ילמדינו אדונינו. והשיב כך ראינו כי ודאי שביתת כלים לבית שמאי היא [שבת י"ח ע"א] ואין הלכה כמותם ושאמרתם שכרו אסור אפילו במקום שאסור להשכיר את המרחץ לגוי אם השכירו לו עבדיה לאיסוריה ולא יעמידוהו ביד גוי שכרו שכבר מותר וזה לא נקרא שמו עליו מעולם ואין בו עליו חשש מראית עין כל עיקר אין אנו רואים בו איסור.
<h2>דף לט.</h2>
[עירובין נ"ד ע"ב] מהו עשה מועדים לתורה. ואנו לא שמענו כן אלא מודיעים או עשה מודיעים לתורה והוא לשון [משלי ז'] ומודע לבינה תקרא והן סימנין שזכורין בראש הענין בתורה מנין במסורות ידועים ובדברי חכמים כגון יקנה"ז פנ"ק עכ"ם פז"ר קש"ב רקב"ש גנב"ך רמ"ת לע"ט חביו"ת רמפ"ג והרבה כמותן.
